"*" אינדוקטור שדות חובה
מתעניינים/ות בלימודים? השאירו פרטים ונחזור אליכם/ן
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו כבר עכשיו 3622*
"*" אינדוקטור שדות חובה
מים חשובים לבריאות וחשוב לשתות מהם והרבה, אבל האם מים מינרליים עדיפים על מים מהברז? האם יש הבדל בין מים שקונים ברשתות המזון לבין אלה שנמכרים בתחנות הדלק? ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומרצה בכירה בתוכנית לתואר שני בקיימות באחוה, מסבירה אילו מים כדאי לנו לשתות ואילו עלולים לפגוע בבריאותנו
לא כל סוגי המים זהים זה לזה, יש מים שכדאי לנו לשתות ויש כאלה שממש לא מומלץ. אם ניקח לדוגמה שישיות מים שנמכרות בתחנות דלק, כאלה שלרוב נמצאות מחוץ לחנויות הנוחות, חשופות לטמפרטורות גבוהות ולקרינת שמש, נגלה שתנאים אלה הובילו לכך שמבקבוקי הפלסטיק עלולים לזלוג חומרים שונים אל תוך המים. אם נוסיף לכך את העובדה שלאורך זמן גם כך אנחנו נחשפים לא מעט למזהמים מפלסטיק, גם אם בצורת מיקרופלסטיק, חלקיקים קטנים, במזון ובשתייה שלנו – בטווח הרחוק זה עלול להזיק לנו ואף לפגוע בבריאותנו. אז מה כן עדיף? איך ניתן בכל זאת לצמצם את הנזק? התשובה אולי תפתיע אתכם, אבל היא קשורה למים מהברז.
"בישראל, מי הברז הם מים מצוינים לשתייה", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומרצה בכירה בתוכנית לתואר שני בקיימות באחוה. "הם נבדקים בתדירות גבוהה, בודקים בהם את כל מחוללי המחלות שיכולים להיות ולמעט מקרים בודדים, בהם משרד הבריאות מודיע על הצורך בהרתחת מים במקום כזה או אחר, מי הברז בארץ הם לא פחות ממעולים. מדובר במים מותפלים שהם בעצם מים מזוקקים שהוסיפו להם קצת סידן".
לדבריה של ד"ר אולנובסקי, גם אם יש מי שמרגיש יותר בטוח לשתות מים מסוננים, דרך סנן הנמצא במכונות הביתיות, מומלץ מאוד להקפיד על הוראות התחזוקה. לנקות, להחליף נורה או להחליף מסנן, אחרת המסנן עצמו הופך למקור בקטריאלי פורה לחיידקים. "אבל בשורה התחתונה", מוסיפה ד"ר אולנובסקי, "המים שהכי בריא לשתות הם אלה שאתם באמת שותים. אלה שטעים לכם לשתות, המים שאתם אוהבים. זה יכול להיות קר, בטמפרטורת החדר או אפילו חמים. מים שעברו סינון, או בלי סינון. גם מים מינרליים הם לא רעילים, מי שמעדיף, מי שעבורו אלה המים היחידים שהוא מוכן לשתות זה בסדר גמור, אבל רובנו עושים את הטעות שלא לשתות מים מהברז. הם הרבה יותר זולים, הם בטוחים לשתייה והם יכולים להיות גם הרבה יותר טעימים. העיקר שתשתו מים והרבה".
"מי שמרגיש את הטעם של הכלור במים, בעצם מרגיש את הריח. צריך פשוט למלא קנקן או בקבוק זכוכית במים מהברז ולתת להם לעמוד שעתיים וכל הכלור מתנדף, הרוב כבר בדקות הראשונות, והטעם משתנה. רוצים מים ממש טעימים? תוסיפו לקנקן מים מהברז פרוסת לימון, תפוז או נענע וההפתעה הכי גדולה – פרוסת מלפפון".
"מים חומים יכולים להיווצר משני מקורות. אחד, זה אם תאגיד המים המקומי מבצע עבודות תחזוקה אז יכול להיות שהמים בהתחלה, לפרק זמן קצר וחד פעמי, יהיו קצת חומים או צהובים. עדיף לתת להם לזרום וברגע שזה חוזר להיות שקוף רק אז להשתמש. המקור השני יכול להגיע מצנרת ישנה בתוכה עמדו המים כמה שעות. במקרה הזה אין צורך להיבהל, זה בעיקר ברזל ומי מאתנו לא סובל מחוסר בברזל? יש לתת למים מעט לזרום ושוב, להשתמש ברגע שזה חוזר להיות שקוף".
אתגרי הסביבה שהחיים במאה ה-21 מייצרים לנו ולדורות הבאים הם עצומים. משברי האקלים, הפסולת, המגוון הביולוגי, המשך גידול האוכלוסין המואץ, העלייה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית, אינם מבשרים טובות לגבי העתיד. אל מול אתגרים אלו ורבים נוספים, הציב האו"ם 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) הכוללים מטרות ומדדים להערכת המצב הקיים וקצב ההתקדמות להשגתם. כחלק ממכללה שמסתכלת למחר בעיניים, תואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה בהחלט מתבקש.
התואר נוצר והותאם בתכניו ובכלים היישומיים שהוא מציע, לאורם של יעדים אלו ובעצם מלמד הלכה למעשה מהי קיימות. התואר בקיימות כולל גם אקדמיה יישומית המתחילה בחיבור למרחב מתוכו ובתוכו פועלת המכללה – עירוני, כפרי ופריפריאלי. מרחב המציע אתגרים תרבותיים וכלכליים בנוסף לאלו של הטבע עצמו. במהלך הלימודים יתקיימו סיורים לימודיים, תינתן הכשרה מעשית לפיתוח תוכניות וכמובן יידרש פרויקט גמר יישומי, שייעשה בשיתוף עם חברות וארגונים במרחב הסמוך למכללה. הפרויקט ישלב ידע תאורטי ומעשי ויציע הזדמנות להכיר את שוק העבודה ולייצר תוצרים אמיתיים ומקצועיים בתחומי הקיימות השוני, ובעיקר יענה על השאלה מה זה קיימות?
בוגרי התואר בקיימות יוכלו להשתלב, להוביל ולהשפיע על העתיד הסביבתי שלנו. לנהל קיימות במחלקות רלוונטיות במגזר העסקי, בתחומי הקלינטק, האגרוטק, הביוטק וההייטק. להיות חלק מתעשייה מקדמת קיימות, להוביל מחלקות ואגפים לאיכות הסביבה בשלטון המקומי ובאיגודי ערים לאיכות הסביבה; ביחידות מגוונות במשרדי הממשלה השונים; בארגוני מגזר שלישי וכיזמים עצמאיים וסוכני שינוי בקהילה. ובכלל, להיות חלק מחברה אזרחית פעילה בתחומים אלה.