המלחמה על הבית: כך פוגעת חרבות ברזל בתא המשפחתי – MAKO

מלחמת 'חרבות ברזל' הותירה ועדיין משאירה חותם עמוק על החברה הישראלית, ובפרט על המבנה המשפחתי והבריאות הנפשית של אזרחי המדינה. התא המשפחתי עובר טלטלה, והמלחמה מייצרת לחצים שעלולים לשבור את המבנה הקיים. המצב הכלכלי בתקופה זו מקשה גם הוא, והחרדה, היעדר הוודאות והיציבות, לא תורמים לרוגע המשפחתי.

מחקרים על מלחמות העולם והשפעתן על המבנה המשפחתי מסכימים כי בזמן המלחמה יש קיפאון של שינויים, אך לאחר שנרגעות הרוחות הם מתחילים שוב. נתון זה נכון הן בהקשר של התפרקות התא המשפחתי (גירושין) והן במונחי שיעור הילודה. ככל שהמלחמה טראומטית יותר ונוגעת יותר לחיי האזרחים, ולא מתנהלת רק בשדה קרב מרוחק, כך ההשפעה על התא המשפחתי גדולה יותר. בהקשר הזה, קשה לחשוב על סיטואציה מלחמתית יותר הכרוכה באזרחים מאשר מלחמת "חרבות ברזל".

תוך כדי המלחמה, כבר נרשמת עלייה חדה בפניות לשירותי בריאות הנפש במרפאות ציבוריות ופרטיות. מנתוני נט"ל ניתן לראות כי מתחילת המלחמה ישנה עלייה של 225% בפניות לעומת התקופה המקבילה לפני המלחמה. המצב הרגשי של האזרחים משליך כאמור על הדינמיקה המשפחתית: מצד אחד זהו מצב משברי שעלול להוביל להתפרקות המבנה הקיים ומצד שני דווקא המשבר עשוי להוביל לצמיחה.

מבדיקה אצל מטפלים זוגיים מצביעים הנתונים על עלייה חדה בפניות לטיפול זוגי לעומת השנה שקדמה למלחמה. חלק גדול היא אצל זוגות צעירים בגילי 20 עד 35. הסברה היא שזוהי קבוצת משרתי המילואים שמצאו עצמם חוזרים הביתה לאחר שירות ממושך וקשה. אירועים מסוג זה נוטים לנער את הפרספקטיבה שלנו, ובמקרה זה נראה כי השבים לביתם מרגישים כי עליהם לחזק את הקיים ולשקם את מה שפחות עובד – ועל כן פונים לטיפול. עם זאת נצפית ירידה מתונה של כ-2% בשיעור הגירושין מאז תחילת המלחמה. ירידה זו מוסברת על ידי "אפקט הלכידות החברתית" שבא לידי ביטוי באופן מאוד חזק במלחמה שבה האזרחים כולם כל-כך מעורבים. עם זאת, מניסיונם של חברות הגישור ומשרדי עורכי הדין העוסקים בתחום, הם צופים דווקא עלייה חדה עם סיום המלחמה.

ד"ר יעל פוזננסקי, סגנית ראש הפקולטה לפסיכולוגיה ומרצה בכירה בתואר ראשון בפסיכולוגיה באקדמית אחוה על ההשלכות ועד כמה חשוב לנסות לקחת נשימה עמוקה

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…