"*" אינדוקטור שדות חובה
מתעניינים/ות בלימודים? השאירו פרטים ונחזור אליכם/ן
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו כבר עכשיו 3622*
"*" אינדוקטור שדות חובה
מסתבר שיש כלי חדש לניטור מרחוק של מצב היערות שנפגעו בשריפות שאומד לא רק את הנזק אלא גם את הפוטנציאל להשתקמות. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה מסביר איך זה עובד
בצפון מתחוללות כיום שריפות בעקבות המלחמה, אך גם בשגרה התחממות האקלים ומזג אוויר שרבי שאופייני לעונות המעבר מאפשר לא אחת את התפתחותן של שריפות חורש גדולות כתוצאה מרשלנות מטיילים, שריפות פסולת, אימוני צה"ל או הצתות מכוונות. נזקי השריפות ביערות ובסביבה הטבעית שלנו הם רבים, וכוללים פגיעה קשה בחי ובצומח, ולעיתים אף נזק לרכוש ולחיי אדם. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מספר על הכלי החדש לניטור מרחוק של מצב היערות שנפגעו בשריפות שמשמש כיום גם לאיתור נזקים שנגרמו לצמחייה בעוטף עזה.
נושא השריפות המתחוללות ביערות הפך בחודשים האחרונים לחם עוד יותר. בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף קק"ל, פותחה בשנים האחרונות מערכת שעוזרת למנהלי יערות לאמוד את ההתפתחות של תהליכי השיקום באזורים שנפגעו משריפות. אומדן מסוג זה יכול להתבצע באמצעות צילומי אוויר, צילומי רחפנים וניתוח מידע מלוויינים. המערכת החדשה קולטת נתונים מתחנות מטאורולוגיות ומספר סוגי לוויינים שמספקים מידע לגבי לחות הקרקע, טמפרטורת וכיסוי הצומח.
"למשל, אזור שהתחוללה בו שריפה גדולה ואנחנו מעוניינים להעריך את קצב התקדמות השיקום שנעשה בשנים האחרונות בעיקר באופן טבעי, במקום להתערב במאמצים של הטבע להתחדש, נוכל לעקוב אחריו ולאפיין את תהליך השיקום ולדעת האם הוא מתקדם באופן מספק או שנדרשת התערבות נקודתית של האדם בתהליך", מסביר ד"ר לוי. "לצורך כך באמצעות הכלי החדש יכולים מנהלי יערות לקבל תמונה מלאה המורכבת מנתוני צילומי לווין על נפח הצומח הירוק או היבש, ממכ"ם לווייני על הלחות של הקרקע ומצילום תרמי מלוויינים להפיק מידע על אפקטיביות של תהליך קירור צמרת היער. בסיס הנתונים הנ"ל מוזן למודל למידה עמוקה ויחד עם נתונים קודמים ניתן לדעת איך נראה שיקום מוצלח, שיקום שמתקדם לאט ושיקום תקוע של יער. על בסיס המידע הזה המודל מאפיין את המצב הנוכחי בשטח המצולם".
בכלי, שפותח במקור בצל משבר האקלים, נעשה לאחרונה שימוש בזמן המלחמה בעזרתו גילו החקלאים ומנהלי היערות את היקף הפגיעה ורמת הפגיעה בצומח הטבעי באזורים רבים שהיו תחת אש. באמצעות נתוני עבר מצילומי לוויין קודמים הם יכלו לראות שינוי פתאומי, כמו נפילה של רקטות, שריפה גדולה או צמחייה שנדרסת על-ידי טנקים וכלים כבדים כך שהכלי בעצם מצליח לכמת את היקף הפגיעה באזורים שנפגעו, אם בצפון ואם בעוטף עזה.
"החשיבות של המערכת עלתה לאחרונה אף יותר. ישנם אזורים רבים הסמוכים לגבול שלא ניתן להגיע אליהם בעקבות הלחימה או כאלה שהוכרזו כשטח צבאי סגור. אותה מערכת מאפשרת לקבל מידע רציף ואמין לגבי מה שקורה בשטח ולעקוב בצורה דינמית גם אחר האזורים שמסוכן להגיע אליהם" אומר ד"ר לוי.
מדובר בפיתוח מתקדם שלוקח בחשבון את הידע שנצבר אחרי עשורים של ניסיון באזורים שניזוקו בעבר, אך מכיל בתוכו מידע בכמויות מאוד גדולות ומפיק גם המלצות של מה צריך לעשות ובאיזה אזור. הפיתוח של המערכת נועד מראש לשמש את הגופים שמנהלים את היערות כדי שיוכלו להיעזר בה ולהבין טוב יותר מה הגורמים שמונעים מאזור אחד להשתקם בניגוד לאחרים שמצליחים, ואף לגבש צעדים אופרטיביים כדי לסייע לשיקום להתקדם. הכלי צפוי להקל מאוד על הצורך להגיע לשטח, לבדוק כל אזור, למפות ולנטר בצורה ידנית או פיזית. הוא נותן תמונה כוללת ומזהה גם בעיות, והכל מרחוק.
"קיימות היא היכולת שלנו לשמר את הקיים עבור הדורות הבאים, לשמור על המשאבים ותנאי המחיה הקיימים בכדור הארץ עבור ילדינו ונכדינו, להגן על הסביבה והטבע אך באופן מאוזן שמתייחס גם לשיקולי כלכלה וחברה הנוגעים לאדם, כגון הגנה על אוכלוסיות מוחלשות. זו המהות במסגרתה נולד התואר השני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה", אומר ד"ר לוי. "הקיימות פוגשת אותנו הלכה למעשה בכל רגע בחיים: בהחלטה היכן נגור, כיצד נגיע לעבודה, מה להכין לארוחת הערב ואיך להפריד את הפסולת בבית. תואר שני בקיימות מעניק יתרון משמעותי לא רק בחיי היום-יום אלא גם בשוק העבודה. מנהלות ומנהלי קיימות מכהנים כיום ברשויות המקומיות, באגפים שונים של משרדי הממשלה, בחברות מסחריות בתעשייה ובסטארטאפים בתחומי החקלאות, המים, המזון והסביבה".
משברי האקלים, הזיהום והפסולת והמגוון הביולוגי, לצד גידול האוכלוסין המואץ, עלייה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית מייצרים לנו ולדורות הבאים אתגרים עצומים. במהלך התואר בקיימות רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי וניסיון מעשי במגוון תחומים: אקולוגיה תעשייתית וכלכלה מעגלית, תכנון סביבתי, משפט ורגולציה סביבתית, מדיניות ציבורית סביבתית, יזמות, מנהיגות ואימפקט חברתי-סביבתי, מערכות מזון מקיימות, ניהול פסולת, חקלאות וסביבה, פרויקט גמר הכולל התנסות מעשית בארגונים שונים ועוד.
הלימודים מתקיימים בחיבור בלתי נפרד למתרחש במרחב העירוני והכפרי הפריפריאלי שסובב את המכללה הכולל אתגרים תרבותיים וכלכליים ייחודיים, ובתוכנית הלימודים משובצים סיורים מקצועיים במרחב זה. התואר השני בקיימות נבנה במיוחד לשם כך, והוא כולל גם היכרות והתנסות בכתיבת סקירות, מסמכי מדיניות, מיפוי חלופות והמלצות לפעולה, וכן פרויקט מעשי רחב היקף בשיתוף עם חברות וארגונים מכל המגזרים. סגל המרצים מורכב מאנשי אקדמיה בעלי ניסיון מעשי גם מחוץ לאקדמיה כיועצים למשרדי ממשלה ובשלטון המקומי, במגזר השלישי ובתעשייה. כל אלה מצטברים ביחד לארגז הכלים שישרת את בוגרי תוכנית בעולם התעסוקה.
"בתוכנית M.A. בקיימות במכללת אחוה אנו מביטים במבט זהיר אך אופטימי לעבר העתיד, תוך התמודדות עם דילמות הכרוכות במצב הלחימה המתמשך מאז ה-7 באוקטובר והשפעותיו על הסביבה ועל החברה בישראל, בידיעה ברורה שאפשר וניתן לשנות את המצב ואף לשפר אותו באמצעות אימוץ הכלים המתאימים ורכישת הידע הנדרש", מסכם ד"ר לוי.