כל האמת על פלסטיק חד פעמי

כלי פלסטיק חד-פעמיים הם כבר מזמן חלק מהיומיום שלנו, אך לשימוש בהם יש השפעות בריאותיות וסביבתיות שליליות משמעותיות. אז מה כל כך רע בחד-פעמי? והאם עלינו באמת להיגמל מפלסטיק לחלוטין? ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה, מסביר כיצד הפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי יכולה לתרום רבות לא רק לסביבה אלא גם לבריאות ולעתיד שלנו

אנחנו נוטים לדבר על פלסטיק לא מעט ולעסוק בו בפן הסביבתי ולהתעלם מהפן הבריאותי. הפן הזה הוא חשוב במיוחד מכיוון שמעבר להשפעות הסביבתיות של הפסולת בכלל ופסולת פלסטיק בפרט שמגיעה לשטחים פתוחים ולים, לפלסטיק יש נטייה לא להתפרק במשך מאות שנים ופשוט להתפורר לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרו-פלסטיק. סכו"ם, צלחת, בקבוק או כוס חד פעמית, מתפרקים בסביבה לחלקיקי פלסטיק זעירים בקוטר מ"מ בודדים עד מיליוניות המ"מ שעשויים להישאר גם הם בסביבה למשך שנים רבות. חלקיקי מיקרו-פלסטיק נמצאים כיום בים, באוויר ועל פסגות הרים מבודדות ביבשה, ואפילו במזון ומשקאות שאנחנו צורכים.

מיקרו-פלסטיק והשפעות בריאותיות

"כשאנחנו מסתכלים על מוצרי צריכה כמו בקבוקי מים מינרליים ובירה, קרטוני כדי ושקיות חלב, בכולם נמצאו גם חלקיקי מיקרו-פלסטיק בכמויות שונות", מסביר ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "המיקרו-פלסטיק סובב אותנו בכל מקום ובשנים האחרונות התחלנו להבין שיש לו גם השפעות בריאותיות. פלסטיק ברובו הוא תוצר לוואי של תהליך זיקוק של נפט. פלסטיק כולל קבוצת חומרים גדולה שמורכבים מתתי-יחידות (מונומר) שחוזרות על עצמן בשרשרת, מאות ואלפי פעמים בכל מולקולה (פולימרים), אליהם מוסיפים חומרים נוספים שנותנים לפולימר תכונות כמו רכות, שקיפות או חוזק וצבעים סינטטיים. חומרים אלה כוללים את קבוצות הפתלטים והביס-פנולים שהינם משבשים אנדוקרינים. חומרים שגם בריכוז קטן מאוד יכולים לשבש את פעילות ההורמונים בגוף האדם ועלולים להימצא במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, בביגוד דוחה מים, בצעצועי פלסטיק זולים ואפילו במוצרי קוסמטיקה. חלקם נקשרו להרבה מאוד השפעות בריאותיות שליליות, כמו פגיעה בפוריות של נשים וגברים, עיכוב שפתי אצל ילדים, השמנת יתר, סכרת, וקשר מסוים גם לסרטן השד והערמונית. אנחנו עלולים להיחשף לאותם חלקיקי מיקרו-פלסטיק ולחומרים הנלווים אליהם כל הזמן, במיוחד מצריכה של מזון ומשקאות חמים וחומציים שבאים במגע עם כלי פלסטיק זולים או שחוקים. חלקיקי מיקרו-פלסטיק אף נמצאו לאחרונה בין השאר בשלייה, בחלב אם, ובאשכים של בני אדם וכלבים".

המטרה, לדבריו של ד"ר לוי היא לא להפחיד, אלא להבין עד כמה מודעות לנושא חשובה. אנחנו בסופו של דבר חיים בסביבה הזאת ונחשפים לשלל זיהומים, אך הדרך הטובה ביותר לצמצם את הסיכונים הנגזרים מחשיפה למיקרו-פלסטיק ומשבשי פעילות הורמונלית היא להפחית משמעותית את החשיפה אליהם. למשל, אם התרגלנו לאכול כל יום, גם בבית, בכלים חד פעמיים ונעבור לאכול בהם רק אם אין לנו ברירה אחרת, ניתן יהיה לצמצם מאוד את הסיכון מחשיפה שלנו לחומרים הללו.

למשבצת ההפחתה נכנסים גם כלים רגולטורים שמטרתם להפחית את השימוש בכלים ומוצרי פלסטיק חד פעמיים. בעולם עשו שני דברים עיקריים: האחד הוא נושא המיסוי של מוצרים חד-פעמיים על מנת לייקרם ולצמצם את צריכתם והשני הוא איסור מכירה לכל מוצר פלסטיק חד-פעמי שיש לו תחליף רב פעמי מנייר, מעץ או מכל חומר אחר. הכל במטרה לקדם הפחתה במקור של כמות פסולת הפלסטיק שאנחנו יוצרים. מורכב יותר להפסיק לחלוטין כל צריכה שלהם ולשנות את כל אורח החיים שלנו בהינף יד, אך ניתן לצמצם ולהפחית באופן הדרגתי אך משמעותי את השימוש באותם כלים שמזיקים לבריאות, לסביבה ולטבע עד שנבין שבעצם אנחנו לא באמת צריכים אותם.

להשקיע היום בעתיד של כולנו

אז איך פלסטיק ומוצרים חד פעמיים קשורים לקיימות? ומה זו קיימות בעצם? קיימות היא תפיסת עולם שמסתכלת לא רק על הסביבה, אלא היא כוללת גם התבוננות על היבטים של כלכלה וחברה והוספתם למערכת השיקולים שמניעה אותנו לקבל החלטות. אם ניקח לדוגמה את נושא הדייג, מהזוויות הסביבתית בלבד ניתן לטעון שיש להפסיק את הדייג לחלוטין או לפחות את השימוש בכל שיטות הדייג המזיקות מאחר ואלה יוצרים פגיעה אקולוגית בלתי הפיכה במערכת הימית הטבעית. אבל, אם נסתכל לא רק על הפן הסביבתי אלא דרך משקפיים של קיימות, עלינו לקחת בחשבון גם השפעות כלכליות וחברתיות, כגון מדינות או קהילות שהכנסתן העיקרית תלויה בדייג או האוכלוסיות המוחלשות שמתפרנסות מדייג. במקרה כזה הקיימות באה לידי ביטוי בניסיון לבחון הלכה למעשה, למשל דייג בר קיימא – קביעת סף שיאפשר לנו לדוג אך לא יותר מהקצב שבו אוכלוסיית הדגים מחדשת את עצמה, וזאת במטרה שיהיו לנו דגים גם לדורות הבאים ולא נגדע את הפרנסה ואת מקור המזון של אוכלוסיות שלמות. זה מה שקיימות בעצם מנסה לעשות. להשתמש כיום במשאבים באופן מושכל שיאפשר להם להתחדש או שיותיר מהם מספיק גם לשימוש עתידי של הדורות הבאים, בכדי שיוכלו ליהנות לפחות מתנאי מחייה דומים לשלנו.

התואר השני בקיימות באקדמית אחוה נוצר על מנת לאפשר לכולנו התמודדות טובה יותר עם אתגרי המאה ה-21. אנחנו עומדים כיום בפני אתגרים עצומים ובראשם משברי האקלים, הפסולת והמגוון הביולוגי שהגורמים להם נובעים מפעילות האדם. יתרה מזאת, המשך גידול האוכלוסין המואץ, לצד העלייה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית, מובילים להחרפתם של אותם משברים.

פיתוח בר-קיימא

"אל מול אתגרים אלו ורבים נוספים, הציב האו"ם 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) הכוללים מטרות ומדדים להערכת המצב הקיים וקצב ההתקדמות להשגתם", אומר ד"ר לוי. "התואר השני בקיימות באחוה נבנה לאורם של יעדים אלו וכולל סגל מרצים, קורסים ותכנים שמחוברים לעולם הקיימות המעשית כפי שהם באים לידי ביטוי במגזרים השונים במשק, מהשלטון המקומי והממשלה ועד לתעשייה ולהייטק. בעולם שבו קיימות הופכת לערך מרכזי, תואר שני בקיימות באקדמית אחוה שמותאם לנשות ואנשי קריירה, מציע הזדמנות ייחודית לפתח קריירה משמעותית ומתגמלת. הוא מעניק את הכלים, הידע והניסיון הדרושים להצלחה בשוק העבודה המשתנה, ומאפשר לבוגריו להוביל שינוי משמעותי וחיובי ברמה האישית, ברמה הארגונית ובחברה כולה. זוהי השקעה בעתיד האישי שלנו ובעצם בעתיד המשותף של כולנו ביחד".