כתם לכל החיים – ד"ר עדי לוי על מחדל הזפת בחופים

בימים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של אסון אקולוגי כמעט חסר תקדים המתרחש בחופי הים התיכון של ישראל. עשרות טונות של זפת כיסו את רוב רצועת החוף של ישראל. אצלנו זה אולי חריג יחסית, אך אסונות מקומיים בעולם בעקבות דליפות נפט גולמי ותזקיקיו הם שגרתיים למדי. אנחנו שומעים עליהם בעיקר כשמדובר באירוע גדול מאוד, כמו אסון אקסון ואלדז באלסקה (1989), הזרמת הנפט לים במלחמת המפרץ הראשונה, או באסון BP במפרץ מקסיקו (2010), אבל הנזק למערכות אקולוגיות באוקיינוסים לא נעלם, גם כשהוא לא נמצא בכותרות. ישראל ממשיכה להיות תלויה בדלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), בזמן שאפילו יצרניות הנפט הגדולות בעולם במפרץ הפרסי כבר מתכוננות ליום שאחרי עידן הנפט.

הזמן לספקות ולהרהורים כבר עבר. כעת עלינו לפעול. מעבר לפיקוח ולאכיפה מוגברים, שיוכלו להבטיח שאסון כזה, או גרוע ממנו, לא ישוב להתרחש כאן, יש שני מסלולי פעולה מקבילים שזמינים כבר כעת לטיפול בשורש הבעיה: צמצום השימוש בדלקי מאובנים ומעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות משמעותית באופן שבו אנו מייצרים וצורכים. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באחוה, בטור דיעה לישראל היום על הקשר הבעייתי בין הזפת בחופים להרגלי הצריכה שלנו.

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…