סיכון לא מחושב – ההסכם שמאיים על הסביבה – ישראל היום

חברת קצא"א מבקשת להגדיל את שינוע הנפט דרך ישראל. ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה מסביר על הסיכון הפוטנציאלי וחשיבות המאבק הסביבתי-בריאותי אל מול אינטרסים כלכליים צרים ובחסות המלחמה

בוקר אחד בשנת 2020, מתפרסם שנחתם הסכם בין קצא"א לחברה פרטית באיחוד האמירויות בשם MED-RED", במטרה להוליך נפט דרך ישראל ולדלג על מעבר המכליות בתעלת סואץ. על פי התוכנית, עשרות רבות של מכליות ענק יגיעו לצפון מפרץ אילת בכל שנה, יפרקו את הנפט בנמל קצא"א באילת (קו צינור אילת-אשקלון) ולאחר מכן יוזרם הנפט בצינור ישן באורך 254 ק"מ שנבנה ב-1962, אל נמל קצא"א באשקלון שם יועמס מחדש על מכליות אחרות שייקחו אותו לאירופה. עד 2020 הפעילות של מהכליות באילת הייתה מצומצמת ורק מכליות נפט בודדות נפרקו בה מידי שנה.

אותו הסכם הגיע לכותרות מאחר ודובר על הכפלה של יותר מפי 10 בכמות המכליות שתגיע למפרץ אילת. כ-60 ויותר מכליות ענק שהיו אמורות להיצמד למזח הנפט של קצא"א שבו בשנות ה-70 היו אינספור דליפות נפט קטנות שפגעו בצורה מאוד קשה בשונית האלמוגים באילת ומיוחד ביכולת הרבייה של האלמוגים.

מאז היוודע דבר ההסכם קמו תושבי אשקלון, אילת וכל ארגוני הסביבה למציאות שבה קיימות סכנות סביבתיות ובריאותיות אזוריות בטווח הקרוב והשלכות הרסניות בטווח הרחוק. העניין מקומם עוד יותר כשמתברר שמבחינת ההסכם, קו הצינורות מיועד כמעט אך ורק למעבר דרך ישראל כשהמכליות פורקות באילת, מכליות אחרות נטענות באשקלון והנפט מועבר למדינות אחרות ולא ישמש לצרכי משק האנרגיה של ישראל. נכון שהמדינה צפויה להרוויח כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, אבל פוטנציאל הנזק מפגיעה חלקית במכלית אחת נאמד במיליארדי דולרים. בעיקר כשהיכולת הטכנית לנקות זיהום של כתמי נפט שיזרמו לים האדום ולים התיכון כמעט ולא קיימת, בשל העדר ציוד מתאים וכוח אדם, לאור דחייה ארוכת שנים של חוק התלמ"ת, והנזק הצפוי למערכת האקולוגית הרגישה ממילא הוא בלתי הפיך.

כחלק מההתנהלות המוזרה שליוותה את פרסום ההסכם רבים ממשרדי הממשלה התנגדו לו. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד הבריאות הביעו התנגדות נחרצת ליישומו וגם שרת האנרגיה ושר התיירות הביעו את התנגדותם להסכם בפומבי, בשל הפיכת ישראל לגשר יבשתי להולכת נפט ללא תרומה למשק האנרגיה המקומית ובשל הסיכון האדיר והבלתי הפיך לתיירות בעיר אילת במקרה של דליפת נפט.

סיכונים ונקודות חולשה בהסכם

לדבריו של ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לקיימות באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, להסכם יש ארבע נקודות חולשה מסוכנות שצריך לתת עליהן את הדעת. הראשונה היא מים. 75% מהמים בישראל לשימוש ביתי ותעשייתי מותפלים ברצועה של כ-100 ק"מ בחופי הים התיכון. תגובה מאוחרת מדי של זיהוי זיהום מי הים התיכון בנפט תאפשר כניסה של נפט גולמי למערכת מתקן ההתפלה. מדובר בנזק של עשרות מיליוני דולרים ובתהליך שיקום של חודשים שישבית לחלוטין את המפעלים שיפגעו מנפט ואת אספקת המים המותפלים מהם. הנקודה השנייה היא המערכות האקולוגיות בים תיכון ובמפרץ אילת שם נמצאת שונית האלמוגים מהצפוניות ביותר בעולם שמגלה עמידות ייחודית לטמפרטורות ים גבוהות ועשויה להישאר אחת השוניות האחרונות שישרדו את שינוי האקלים עד סוף המאה. בים תיכון יש שמורות טבע ימיות רבות בסמיכות לאשקלון שעלולות להיפגע מדליפת נפט כמו אבטח, ניצנים ועוד והן מאכלסות אוכלוסיות דגה גדולות, צבי ים ולהקות דולפינים.

אם נעבור רגע מהים ליבשה, אי אפשר לשכוח את אחד האסונות הסביבתיים הגדולים שהיו בישראל. בדצמבר 2014 כתוצאה מעבודות להזזת צינור הנפט של קצא"א לצורך הקמת שדה התעופה רמון, התרחשה תקלה שגרמה לביקוע צינור הנפט. כ-5,000 קוב של נפט גולמי זרמו במדבר וחלחלו עשרות ס"מ לתוך הקרקע של שמורת הטבע מלחת עברונה. הדליפה הרגה בעלי חיים רבים, המגע של הנפט בקרקע פגע קשות בבנק הזרעים של עצי השיטה ובשורשים של מגוון צמחים שמזינים את כל המערכת האקולוגית המדברית כולל יונקים גדולים, ושמורת הטבע, בין היפות בארץ, ספגה פגיעה קשה. פגיעה זו מצטרפת לעוד כעשרה מקרים של דליפות משמעותיות של נפט ודלקים שנגרמו במהלך השנים מפעילותה של קצא"א בחבל הארץ הדרומי. והדבר האחרון, ואולי הכי חשוב, הבריאות שלנו. מגורים בסמיכות לחוות מכלים של נפט גולמי מתוכם זולגים גזים מזהמים לאוויר כגון תרכובות אורגניות נדיפות VOCs שחשיפה כרונית אליהן עלולה לגרום לסרטן . אנחנו בעצם מגדילים כאן חשיפה של ערים שלמות אשקלון, אילת וישובים סמוכים נוספים עם עשרות ומאות אלפי תושבים שעלולים לחלות במחלות של מערכת הנשימה, בסוכרת, במחלות לב ודם ואף בסוגי סרטן שונים.

מאבק ארגוני הסביבה

"המאבק של ארגוני הסביבה הוא לבטל את ההסכם באופן גורף. לא להקפיא אותו, לא להסתמך על מדיניות כזו או אחרת של המשרד להגנת הסביבה, אלא פשוט להביא לביטולו", מסביר ד"ר לוי. "אנחנו יודעים שהנפט הזה לא משמש אותנו באופן ספציפי, אפילו באיחוד האמירויות וסעודיה כבר לא מבססים את הכלכלה שלהם על נפט אלא בונים ענפים טכנולוגיים ומרחיבים מאוד את השימוש באנרגיות מתחדשות. הרווח הכלכלי למדינה בעסקה הזו בטל בשישים לעומת פוטנציאל הסיכון הגדול. בשורה התחתונה החיסרון הגדול כאן הוא מעט מאוד רווח כלכלי לצד פוטנציאל אדיר לנזק בלתי הפיך ועלינו, ארגוני הסביבה, האזרחים והדרג המקצועי במשרדי הממשלה להיות כל רגע עם היד על הדופק, להבין לאן נושבת הרוח ולהיות ערוכים בכל פעם שהנושא עולה שוב לסדר היום כדי לא לתת להסכם הזה לעבור מתחת לרדאר. זה נוגד את המדיניות הסביבתית של הממשלה בנוגע לצמצום שימוש בנפט ומעבר לאנרגיות מתחדשות ותחבורה חשמלית ואת התחייבויות מדינת ישראל בהסכם פריז, וזה נוגד כמעט כל היגיון בריא והסיכונים פשוט לא שווים את זה".

מעמודי התווך של קיימות

קיימות היא לא רק נושא סביבתי. הסכם קצא"א MED-RED מדגים שקיימות עוסקת במנעד רחב של נושאים כמו, בריאות, כלכלה וחברה המשפיעים על כולנו. "קיימות פירושה לחיות בצורה שתאפשר לנו אך גם לדורות הבאים להמשיך ליהנות ממשאבי הטבע שלנו מבלי להוביל להיעלמותם של המשאבים או של הטבע שמספק לנו אותם", מסכם ד"ר עדי לוי. "זה הבסיס עליו מושתת התואר השני בלימודי קיימות באקדמית אחוה. כדי להבין לעומק סוגיות סביבתיות אקטואליות, הלימודים במכללה מבוססים על סגל מרצים שמגיע מהשטח, מכיר את הידע באקדמיה אך גם בקיא בעבודת המגזר הציבורי, בממשלה, בשלטון המקומי ובפעילות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, מה שמאפשר לסטודנטים שלנו להכיר את הנעשה בשטח במרחב העירוני והכפרי המציע אתגרים תרבותיים וכלכליים בנוסף לאלו של הסביבתיים. אין מדובר רק בהכשרה אקדמית, אלא במנוף אמיתי לשינוי מקצועי משמעותי המצייד את הבוגרים בכלים, ידע וניסיון להובלת שינוי משמעותי וחיובי בשוק העבודה המשתנה ובחברה כולה. השקעה בעתיד האישי של כל אחד ואחת מהם היא גם השקעה בעתיד המשותף של כולנו".