עניין של זמן – חיזוק הרווחה הנפשית בקרב מתבגרים

גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, אבל יש דרכים לחזק את הרווחה הנפשית אצל מתבגרים. מחקר חדש של פרופ' פנינית רוסו-נצר, מרצה בכירה וחוקרת בפקולטה לפסיכולוגיה וראש מכון המחקר והפיתוח ק.מ.ה באקדמית אחוה, מצא שלתחושת משמעות, רגשות חיוביים ואופטימיות יש תפקיד מרכזי בשביעות הרצון של בני הנוער. אבל איך בכלל עוזרים למתבגרים למצוא משמעות בעולם שסביבם כל הזמן משתנה?

אתם לא תופתעו אם נגלה לכם שגיל ההתבגרות הוא גיל מאוד מאתגר, לא רק מבחינה הורמונלית אלא גם ובעיקר מבחינה נפשית. פרופ' פנינית רוסו-נצר, מרצה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וחוקרת בפקולטה לפסיכולוגיה באקדמית אחוה המשמשת גם ראש מכון ק.מ.ה – קהילה, משמעות והחלמה במכללה, חושפת במחקר חדש שניתן ואפילו רצוי לחזק את הרווחה הנפשית בקרב בני ובנות נוער באמצעות מציאת משמעות בחיים. מה, שאולי, יעזור להם לעבור את התקופה המבלבלת ולצאת ממנה חזקים יותר.

"כשניסינו להבין מה המנגנונים שבעצם קשורים לרווחה נפשית אצל מתבגרים, מצאנו בעקבות המחקר שבניגוד למה שאולי אפשר לצפות, כמו תרבות הטיקטוק, האינסטגרם וסיפוקים מיידיים, זה לאו דווקא הנאות רגעיות וחיפוש אחרי כיף. מה שתורם להם באמת הם דווקא ערכים עמוקים כמו, משמעות, אופטימיות והיכולת לבחור ביום-יום פעילויות שמתחברות לערכים שלהם", מסבירה פרופ' פנינית רוסו-נצר. "עוד עולה מהמחקר שבני נוער שחיים מתוך מודעות למה חשוב להם באמת לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים, מה שאני קוראת לו 'מצפן פנימי', ומתעדפים פעילויות ומצבים שגורמים להם לחוות יותר משמעות ביום-יום, מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים וגם מסוגלים להחזיק תקווה ואופטימיות לעתיד".

חיבור למצפן הפנימי במקום להנאות רגעיות

המחקר, שהקיף כמה מאות בני נוער מאוכלוסיות שונות ברחבי הארץ לאורך השנה האחרונה, הראה דבר מעניין נוסף במטרה להבין מה תורם ומנבא את הרווחה הנפשית של בני הנוער. מהמחקר עולה כי דווקא הגישה ההדוניסטית של רדיפה אחרי הנאות רגעיות שגורמות ל'היי' זמני שלאחר מכן נלקח כמובן מאליו והופך את הבוסט הראשוני לתחושת ריקנות מאוד גדולה, לא נקשרה לרווחה נפשית בגיל ההתבגרות. נתון זה מעניין במיוחד לאור התרבות שמקדשת קצב מהיר של כאן ועכשיו. ומה שעוד יותר מעניין הוא שבמיוחד עכשיו, בתקופה שבה המסגרות היציבות התפרקו ויש תחושה של חוסר ודאות ובלבול, החיבור של בני הנוער ל'מצפן הפנימי' ולמערכת הערכים שהם בחרו נותן תחושת יציבות, אפשרות לקבל החלטות באופן עצמאי ומשהו להישען עליו.

תפקיד בית הספר והמשפחה בחיזוק תחושת המשמעות

"גם המחקר שלנו וגם מחקרים אחרים מצאו שבני נוער בעלי אותה רווחה נפשית פחות נתונים ללחץ חברתי, הם הרבה יותר מחוברים ומחויבים למטרות שלהם בעתיד, וזה משהו שהוא מאוד חשוב כשאנחנו חושבים על הדור שחווה טלטלות גם בקורונה וגם במלחמה", אומרת פרופ' פנינית רוסו-נצר. "היכולת שלי להחזיק במשהו יציב שנותן לי איזה כיוונון בעולם כאוטי זה דבר שהוא קריטי. אנחנו יודעים שמשמעות זה התחושה שאני חלק ממשהו שהוא גדול ממני, שנקודות חיי מתחברות למשהו שלם וקוהרנטי. אני מבין איפה אני, מה הסיפור שלי, איפה אני ממוקם בעולם, יש לי תחושה של מטרה ותכלית ובשביל מה לקום בבוקר ותחושה של נראות והכרה. שיש ערך לקיום שלי ושאני לא שקוף. הבנו שזה מה שבסוף מניע אותם ולכן אחת מהשאלות ששאלנו במחקר הייתה 'מה בית הספר או המשפחה יכולים לעשות כדי לחזק ולתת לי תחושה של משמעות?'. הדבר המרכזי שהם אמרו לנו, וזה מה שנמצא באמת אחר כך כקשור לרווחה הנפשית שלהם באופן הכי גבוה, זה התחושה שיש להם קודם כל אוטונומיה, זאת אומרת שהם מסוגלים לבחור שמישהו רואה אותם באמת ומקבל אותם ללא תנאי. שמדברים איתם על מי שהם, על החיים והעתיד ולא רק על הציונים שלהם, שיש להם את החופש לטעות, להתנסות ולבחור, והדבר שהכי ריגש אותי הייתה הבקשה שלהם 'תנו לנו הזדמנות לצאת מהטלפון ומהמסכים'. שאלה נוספת ששאלנו אותם הייתה 'מה תרצה לתת לאחרים בגילך כדי להרגיש יותר משמעות ביום-יום?' הרבה מהם אמרו 'אני רוצה שתהיה לי סיבה לצאת מעצמי. לצאת מהמסכים. אני צריך חלום או להשיג מטרות. להיות פרואקטיבי כי דברים לא יגיעו אליי מבחוץ".

החופש לבחור בחיים עצמם

כדי לעזור למתבגרים למצוא משמעות בעולם שכל הזמן משתנה סביבם מציעה פרופ' רוסו-נצר לאפשר לבני הנוער לצאת מהמסכים אל העולם האמיתי. "מה שבעצם בני הנוער אמרו לנו באמצעות המחקר הוא שגיל ההתבגרות היא תקופה מאוד רגישה לעיצוב כיוון ומטרה בחיים, ואנחנו יודעים שזהות ומשמעות מתפתחות על ידי שני מנגנונים – חקירה ומחויבות. בני נוער שלא מאפשרים לעצמם להתנסות, לחקור, להיכשל, לראות מה חשוב לי, מה משמעותי לי, מה בעל ערך עבורי עלולים להציף, בעיקר בתקופות קיצון, ארבעה דאגות קיומיות אנושיות – בדידות, מפגש עם סופיות, משמעות וחירות. הרווחה הנפשית שלהם תתאפשר בסופו של דבר על-ידי עידוד יצירת מערכות יחסים אמיתיות לעומת אלה הנוצרות ברשתות החברתיות, היכולת שלנו להקשיב להם ולא לשפוט אותם, לראות אותם באמת, לתת להם לטעות ולא ליצור עבורם סביבה סטרילית ולהגן עליהם, לתת להם את החופש לב

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…