האם ניתן להגדיל את כמות המזון באמצעות חיידקים?

עם גידול האוכלוסייה בעולם, הרחבת הפערים בין מדינות וכמובן משבר האקלים תחום המזון הופך למאתגר יותר ויותר והחקלאות בארץ ובעולם עוברת שינויים עמוקים וחשובים. עכשיו מסתבר ששימוש בחיידקים שונים יכול לשפר את איכות היבול, להגביר צמיחה ולהשביח קרקעות. ד"ר יערה שאנן, מרצה בתואר ראשון במדעי החיים באקדמית אחוה, על חקלאות עתידנית והאם ניתן להגדיל את כמות המזון באמצעות חיידקים?

כשהרבה אנשים שומעים את המילה חיידקים, זה לא בהכרח מתקשר היטב עם נושא המזון, אז מה החשיבות בעצם שמצאת בחיידקים ואיזה חיידקים אלה?

"נכון שיש חיידקים שמקלקלים לנו את המזון, אבל רגע נשים אותם בצד כי יש הרבה חיידקים שמועילים לנו מאוד במזון, גם בייצור מזון ויותר מזה הם מועילים לצמחים ולעצים והם נמצאים בעיקר מתחת לאדמה, שם יש לנו עולם ומלואו. חיידקים אלה נקראים המיקרובים הצמחי והם בעצם משמשים ומשרתים את הצמחים, תורמים להם ומזינים אותם בכל מיני חומרים".

מה מצאת במחקר שלך?

"בחיידקים ובפטריות, בעיקר מה שמצאנו זה שכל צמח כשניקח אותו ונבדוק מי החברים שלו מתחת לפני האדמה, נגלה שחלקם דומים. כמו שלנו יש חברים משותפים, אבל חלקם מאוד שונים וספציפיים לאותו צמח. יתרה מכך, הם נרקמים על אותו צמח כאשר הצמח נמצא באיזו מצוקה. במחקר שאנחנו עשינו ביער שנמצא ליד בית שמש, הלכנו והתחקנו אחר חיידקים בתקופת החורף, שזו תקופה שמלאה במים ובמקביל בתקופת הקיץ שיש יובש ואז העצים אולי נמצאים במצוקה. מה שראינו שבתקופת היובש העצים מפרישים המון חומרים החוצה, הרבה יותר מתקופת החורף, ולמה? כי הם רוצים לקרוא לכל החברים שלהם שבואו ויעזרו להם להתמודד עם תקופת היובש. כשהלכנו לחממה ועשינו ניסוי בקטן, עץ מול שני חיידקים, מול בצילוס חיידק אחד ופסאודומונס חיידק שני,  אותם חיידקים שהבאנו מהיער והוספנו אותם לעצים, ראינו שבתקופת יובש הם פתאום מתעוררים לחיים, עוזרים יותר לצמח והצמח מסוגל לחיות יותר טוב".

איך החיידקים האלה יכולים גם לסייע בעצם להגדיל את כמויות המזון, את כמויות הפרי שעצים נותנים?

"יש בהרבה דרכים. קודם כול, המצוקה העיקרית בקרקע זה לכל מיני מינרלים, ולכן חקלאי ממוצע עושה את זה באופן מלאכותי ומוסיף פוספט וחנקן. באופן טבעי, בכל קרקע, החיידקים והפטריות הם אלו שעושים את זה. הכוונה העתידית שלנו שהחקלאות בת קיימא תחזור למצב הזה, להשתמש בקרקע הטבעית ויותר במי שנמצא בקרקע במקום בכימיקלים מהדשן. אותם חיידקים ופטריות עוזרים לו בהזנה, הם תורמים לו את מה שחסר להם ובתמורה אנחנו מקבלים מקורות מזון. הצמח מקבל פחמן בתהליך פוטוסינתזה, הפחמן עובר את כל העץ, יורד עד לשורשים, מופרש החוצה והחיידקים והפטריות מקבלים בחזרה גם הזנה. מצד אחד במדובר בצורה עתיקה של חקלאות ומצד שני מתקדמת וברת קיימא, מה שמשנה את הצורה שבה חקלאות התעשייתית מתנהלת היום. זה בעצם לבוא ולהגיד הם תמיד היו שם, אבל עכשיו בואו נשתמש בהם בצורה הרבה יותר נכונה ומוגברת. נעדיף את מי שאנחנו יודעים שיותר תורם בצורה זו או אחרת לצמח. ואחת התרומות המשמעותיות זה לעצור את כל מחוללי המחלות לצמחים. כל מיני פטוגרמים שתוקפים את הצמח, חיידקים אחרים באים ובעצם עוזרים לצמח להתגונן כנגדם".

במובן מופשט אולי אפשר לדמיין שחיידקים יכולים לסייע, לפתור את מצוקות הרעב באזורים מסוימים בעולם?

"לא רק באזורים מסוימים, עושים את זה בכל מקום ויש כבר לא מעט גם ניסויים כאלו באקדמיה, אבל בהחלט גם בשדה שעושים. למשל בשדות האורז משתמשים בהרבה פטריות שמעלים להם את התפוקה. יש גם ניסויים עם תירס וחיטה, זה בעצם נמצא כבר לגמרי בשדה, לא רק במחקר בתוך המעבדה".

לראיון המלא לחצו על הלינק…