החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר – גלובס

פרופ' רועי כהן־קדוש, ראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי בבריטניה, חוקר איך אנחנו יכולים להעצים את יכולות הלמידה שלנו בעזרת גירוי מוחי. בראיון הוא מספר על חרדת המתמטיקה שהייתה לו כנער, הסטארט־אפים שהיה שותף בהקמתם והחשיבות שהוא מייחס לשיטה פורצת הדרך נוירופדגוגיה – הטמעת שיטות לימוד המבוססות על מדעי המוח במערכת החינוך. ויש גם טיפ להורים שרוצים לעודד חשיבה כמותית אצל הילדים.

"הציונים שלי במתמטיקה בחטיבה היו לא טובים", אומר פרופ' רועי כהן־קדוש, היום פרופסור למדעים קוגניטיביים וראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי, בריטניה. לדבריו, הוא סבל כנראה מחרדה ממתמטיקה, המתחפשת לפעמים לקושי קוגניטיבי בתחום הזה, "אבל הייתה לי מורה ששמה לב לזה והציעה לי שתי התערבויות: לכתוב בעט ולא בעיפרון, כדי שאצטרך להיות יותר בטוח בתשובות שלי, ולקחת את הזמן. היא אמרה, 'תסיים את המבחנים מתי שאתה רוצה, תצא ותחזור ואפילו תשב עם הרגליים על השולחן ותנוח'. בעקבות זאת הציונים שלי השתפרו מאוד".

היום כהן־קדוש חוקר כיצד מיוצגות יכולות מתמטיות במוח ואת ההשפעה של גירוי מוחי על למידה. כשכיהן כפרופסור באוקספורד, הוא העביר סדנה להעצמה קוגניטיבית, שהפכה לאחד השיעורים הפופולריים בקרב סטודנטים. כהן־קדוש לא ציפה להגיע לטופ של עולם האקדמיה, אולם לאורך השנים זיהו את כישוריו עוד כמה מורים יוצאי דופן. לאחרונה, הגיע לישראל כדי לדבר ביום עיון שנערך בעקבות השקת מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה, המשותף למכללה האקדמית אחוה ולמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. מטרת המכון היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית.

חרדה שמתחפשת לקושי קוגניטיבי

כשלמד לתואר ראשון במכללה האקדמית אחוה, כהן־קדוש צד את עינו של פרופ' אבישי הניק, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שהרצה במכללה וכיהן אז גם כמתאם האקדמי בין אוניברסיטת בן גוריון ואחוה. הניק הזמין אותו להצטרף אליו למחקר שביצע באוניברסיטה, שעסק באוטומטיות. "כשאנשים מאוד מיומנים במשימה, הם עושים אותה אוטומטית", הוא מסביר. "למשל, הקריאה באה לנו כל כך באוטומט, שאנחנו קוראים מילה אפילו בלי להחליט לקרוא אותה. למעשה, כמעט שאי־אפשר לא לקרוא.

"גם מספרים מעובדים על ידי רובנו באופן אוטומטי. אנחנו עושים זאת מדי שעה או יותר. במחקר עם הניק, רצינו להבין יותר את התופעה של דיסקלקוליה, קושי בעיבוד מספרים, על ידי ניסיון להתערב באמצעות גירוי מוחי בעיבוד האוטומטי הזה. אם לא הייתי פוגש את הניק, אני לא יודע איך החיים שלי היו נראים. פעם בשבועיים יש לנו שיחות מנטורינג, עד היום.

"במחקר לקחנו אנשים שהתפקוד שלהם במתמטיקה תקין ומעלה, וגירינו אזור במוח שידוע שהוא מתפקד באופן שונה אצל אנשים עם דיסקלקוליה. אפשר לגרום כך לאזור מסוים במוח להפסיק לתפקד לכמה שניות, ובזמן הגירוי, אותם אנשים תפקדו כאילו יש להם דיסקלקוליה. לקחנו מאנשים את המתמטיקה על ידי הגירוי", באופן זמני לגמרי כמובן.

לצד מה שמספר הממצא הזה על תפקוד המוח, כהן־קדוש מצא שיש לו גם ערך רגשי רב עבור אנשים עם דיסקלקוליה. "הוא עוזר להם להאמין שזה לא באשמתם. אנשים אומרים לי, תמיד אמרו לי שאני עצלן, או שלא אכפת לי, או ניסו לומר לי לנסות בכל זאת כי בטוח שהפעם זה יצליח. התגובות האלה גורמות להערכה עצמית נמוכה. בעקבות המחקר, אנשים שולחים לי מיילים ומודים לי, ואני ממש מבין את זה".

עוד על הדרך שעבר מחרדת מתמטיקה בגיל צעיר, לתואר ראשון בפסיכולוגיה באקדמית אחוה ועד לחוקר בינלאומי המעודד הטמעת שיטות לימוד מבוססות מדעי המוח במערכת החינוך שכבר נלמדת באקדמית אחוה במסגרת תואר שני בנוירופדגוגיה בכתבה המלאה

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…