הסכנה האקולוגית שמסתתרת במצרי הורמוז

מצרי הורמוז עדיין רלוונטיים מתמיד. לא מדובר רק על קרב מעצמות, מחסור בנפט, אסון סביבתי וטרלול פוליטי. הפקק של האוניות שם עלול להוביל גם לסיוט של מינים פולשים. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מסביר על סכנה אקולוגית עולמית שמסתתרת במפרץ הפרסי.

האזור האסטרטגי במפרץ הפרסי שנחסם על ידי האיראנים משפיע באופן דרמטי על הכלכלה והביטחון העולמיים. אבל, בזמן שכולם מדברים בלי הפסקה על הסוגיות הללו, מתחת לפני המים מתפתח אירוע שעשוי להיות דרמטי לא פחות. מתברר שאלפי ספינות שתקועות שם מאיימות להפוך למעין חממה צפה של מינים פולשים, טפילים ואצות רעילות ומה שקרה שם עד עכשיו ועשוי להמשיך, עלול להפוך גם לסיוט אקולוגי עולמי.
"חמישה חודשים מאז החל המצור על מצרי הורמוז משהו כמו 1,500 ספינות גדולות, מכליות, וספינות מסע גדולות של מכולות תקועות במפרץ הפרסי. בצד השני, באזור מפרץ אומן, עוד כמה מאות. אנחנו מגיעים ליותר מפי 20 מכמות הספינות שבדרך כלל נמצאות במקום ולא זזות בתקופות רגילות", מסביר ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה. "הספינות האלה פשוט לא מיועדות לעמוד במקום במשך שבועות וחודשים רבים. הן כולן צבועות בצבעים מיוחדים, צבעים שנקראים אנטי פאולינג, שאמורים למנוע מאוכלוסיית צמדה ביופאולינג, להיצמד לשטח של הספינה שבתוך המים. הצבע הזה הופך פחות ופחות אפקטיבי ככל שהספינה עומדת יותר זמן. אחרי 18, 30, 40, ואפילו 50 יום מתחילות להיצמד אליהן כל מיני יצורים חיים שמגדילים את החיכוך שלה עם המים, מאט אותה, מבזבז אנרגיה ועולה ביותר דלק".

אז הבעיה היא שמה שנצמד לספינות בעודן במצרי הורמוז ימשיך אחר כך לכל מיני מקומות בעולם ובעצם יביא את המינים והאורגניזמים מהמפרץ הפרסי למקומות שהם לא אמורים להיות בהם?

"זה התרחיש הבעייתי. ברגע שספינה היא סטטית היא הופכת למשטח התיישבות ומשטחי התיישבות בים, בטח במים טרופיים, הם מוצר מאוד מבוקש. החיידקים מתיישבים שם, מייצרים ביופילם, שכבה דקה מאוד של חיידקים מסוגים שונים, אצות וחסרי חוליות שהופכים את המשטח למאוד דביק ולמצע נוח להתיישבות ולהתרבות. מדובר במקום מאוד חם ומלוח כך שמי שחי שם ושורד את התנאים האלה מחזיק בתכונות של עמידות מאוד גבוהה ובקצב התרבות וגדילה מהיר. מרגע שהפקק הזה משתחרר, אם זה יהיה מחר בבוקר או בעוד אלוהים יודע מתי, הספינות האלה עלולות להפיץ את אותם מינים שנצמדו אליהם בכל העולם, במיוחד למקומות חמים יחסית כמו הודו, מזרח אסיה או קריבים. ספינות שיגיעו לאזורים החמים יותר, ויש עליהן מינים שנצמדו ומקורם באזור חם אולי יתחילו להתרבות שם, ופה טמון סיכוי לנזק כלכלי אדיר ולנזק אקולוגי".

אז מה אפשר לעשות כדי למנוע את זה?

"בשביל לצמצם את הסיכונים אפשר לעשות כמה דברים. דבר ראשון, לנקות את הספינות, אם זה עם צוללנים או ציוד תת ימי אחר. פשוט לנקות ולגרד במפרץ, עוד לפני שהספינות יוצאות. אפשרות שנייה היא לנטר היטב לאן מגיעה כל ספינה, שכל נמל שמגיעה אליו ספינה יוריד עצמאית את כל מה שנדבק לספינה. זה דורש תיאום בינלאומי ושיתוף פעולה. יש מדינות שיודעות לעשות את זה בשגרה ויש מדינות שכדאי שילמדו, אחרת יש פה פוטנציאל גבוה ליצירה של אירוע של פלישת מינים".

יש לנו סיבה לחשש פה, אצלנו?

"אנחנו נמצאים בים תיכון באזור שהוא תחת פלישה מתמדת של מאות מינים. מעל 100 שנה שדרך תעלת סואץ והאוקיינוס ההודי מגיעים לים התיכון מיני פולשנים שמשנים את ההרכב של המינים. חלק גדול מהחיים במזרח הים התיכון השתנו לחלוטין, ואנחנו נמצאים באמת באזור שהוא תחת פלישה מתמדת של מינים פולשים, כי פתחנו מעבר ימי שמאפשר להם להגיע. אומנם יש מודעות מסוימת לסיפור הזה, אבל פה מדובר על מצב לא נורמלי. הספינות אמורות לשוט, לא לעגון, ולכן צריך להפנים שיש צורך משמעותי בתגובה, בפעולה משותפת ובטיפול באותן ספינות. אם לא, אנחנו מעלים משמעותית את הסיכון לפלישה של מינים נוספים, גם אצלנו, מה שעלול להמיט עלינו אסון סביבתי מסוג אחר לגמרי".

לראיון המלא לחצו על הלינק…