למה תושבי שוויץ החליטו לקבור יותר מ-2,000 זוגות של תחתונים במקומות שונים ברחבי המדינה? חוקרי אדמה טוענים שזאת שיטה דווקא די מוצלחת כדי לבדוק עד כמה הקרקע בריאה ופעילה מבחינה ביולוגית. אז איך עבד הניסוי הזה שהוא רציני לגמרי, מה אפשר להסיק על הקרקע מהמהירות שבה מתפרקים התחתונים והאם לממצאים יכולה להיות גם משמעות מעשית? ינגיש לנו את המידע הזה מבלי להתחפר בקרקע ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במכללה האקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
מאוד יצירתי לבדוק בריאות קרקע בעזרת תחתונים
"האמת שכן. אנחנו קוראים לזה מדע אזרחי. מרגע שהפיצו את זה באמצעי התקשורת נרשמו תוך כמה ימים 1400 איש. כל אחד קיבל בדואר ערכה עם שני תחתוני כותנה אורגנים זהים, 12 שקיות תה ושקית לאיסוף של דגימת הקרקע. הם שלחו את החבילות בפיזור גיאוגרפי מאוזן יחסית בכל רחבי שוויץ שכלל גם אזורים מיושבים וגם אזורים חקלאיים. ההנחיה הייתה לחפור בור של 30 ס"מ, לקבור את התחתונים בצורה אנכית, לצרף לזה גם את שקיות התה ואחת לכמה זמן לאסוף דגימות של הקרקע. אחרי 30 יום הוציאו זוג תחתונים אחד, אחרי 60 יום הוציאו את השני, יחד איתם הם הוציאו גם את שקיות התה ולבסוף שלחו את הערכות למעבדה במטרה לגלות ממצאים על איכות הקרקע".
מדוע בחרו דווקא בתחתוני כותנה?
"מדובר בתחתונים אורגניים שזה חומר אורגני לכל דבר, במטרה לראות את הפעילות בקרקע. באדמה יש מגוון מפרקים של יצורים חיים, חיידקים, וירוסים, פטריות, תולעים, וחקלאים מאוד חששו שזה יהרוס את הגידולים שלהם. בשנים האחרונות, ובטח אחרי הניסוי, אנחנו מבינים שהקרקע עשירה בחומר אורגני, שהיא בריאה ועשירה בחומרי הזנה לצמחים, וזאת כתוצר של אותה פעילות ביולוגית של אותם יצורים חיים קטנים".
מה העלו הממצאים?
"הדגימות נלקחו מ-780 אתרים, מתוכם 250 שדות עם גידולים, 200 שטחי מרעה ועשב, 174 גינות פרטיות, 70 מדשאות, 40 מטעים וכרמים ו-46 שימושים אחרים. אחרי חודש גילו ש-10% בממוצע מהבד נעלם ואחרי חודשיים כמעט חצי. אופן השימוש בקרקע היה הגורם המשפיע ביותר על קצב הפירוק ואחריו ריכוז חומרי הזנה בקרקע, בעיקר זרחן ונתרן. ככל שהכותנה התפרקה מהר יותר כך פעילות הקרקע הייתה נרחבת יותר. בנוסף הם בדקו את הרכב החומרים בקרקע, גם כימי וגם ביולוגי, כאשר שקיות התה שימשו כסוג של ביקורת. בגינות פרטיות ראו 58% פירוק הגבוהה ביותר עם 3.5% פחמן בקרקע ובצד השני, הנמוך יותר היו המדשאות עם 40% פירוק ו-2% פחמן. כשהסתכלו על הזרחן בקרקע ראו שבגינות פרטיות הוא היה קרוב פי 4 יותר משדות חקלאיים, כשאנחנו יודעים שהטווח המומלץ לדישון בקרקע בזרחן הוא באזור 4 מ"ג, מה שמוכיח לנו על דישון יתר שעלול לגרום לזיהום סביבתי".
לאילו מסקנות הובילו הממצאים?
"המסקנות מאוד מעניינות. התחתונים וקצב הפירוק שלהם משקף את כמות חומרי ההזנה בקרקע, פעילות הקרקע אבל לא בהכרח את בריאות הקרקע. כמות הדישון דווקא פוגעת ביצורים החיים באדמה ובמקורות מים. השוס הוא שאלף בני אדם הצליחו בקיץ אחד בעלות נמוכה, תוך העלאת מודעות ציבורית, לגלות מה יכול להעיד על בריאות הקרקע ומה צריך לעשות כדי להגיע לזה. שזה הימנעות מדישון יתר שעלולה להוביל לזיהום סביבתי. בהקשר הזה טוענים החוקרים ששימוש בקומפוסט למשל לעומת דישון כימי הרבה יותר טוב לאוכלוסייה בקרקע וגם לבריאות שלה. אם עלינו לקחת מהניסוי הזה שתי מסקנות, אז הראשון הוא שבריאות הקרקע זה אלמנט מאוד משמעותי שאנחנו אולי לא מודעים אליו אבל הוא נמצא סביבנו בכל מקום. ומצד שני, מדע אזרחי כמחקר יכול מאוד לסייע לנו לאסוף המון מידע, לנתח אותו ולייצר תמונה אמיתית ורחבה על הפעילות הסביבתית שלנו תוך העלאת מודעות".
לראיון המלא לחצו על הלינק…
