בשנים האחרונות, המטבח נכנס גם לתחום החינוך. מסתבר שדרך מתכונים, מדידות, חלוקת רכיבים – ילדים יכולים ללמוד מתמטיקה. גודל יחסי, השוואות ואפילו כפל וחילוק. ד"ר עדי עראקי, מרצה בתוכנית לתואר שני בנוירופדגוגיה באקדמית אחוה, מסבירה איך ללמד את הילדים חשבון דרך המטבח
באופן כללי להתנהל עם ילדים במטבח זה לא פשוט, אבל על הדרך גם לרצות ללמד אותם חשבון זה בכלל שאיפה, אז איך עושים את זה?
"המחקר שלי בעצם עוסק בנוירופדגוגיה, שזו גישה שבה אנחנו בעצם חוקרים לא את המתמטיקה, אלא את התהליכים שהילדים עוברים כשהם לומדים. זאת בעצם גישה שכוללת בתוכה את מדעי המוח, את הפסיכולוגיה ואת הפדגוגיה. כשאני מתמקדת לא במתמטיקה עצמה ולא בתרגילים. כשילד נכנס למטבח למשל, שזו הסביבה הטבעית שלו, הוא חוקר, הוא מתנסה, הוא מודד, הוא משווה. כבר בגיל הצעיר, כבר בגיל הגן. כשאנחנו יושבות במטבח ואנחנו אומרות להם שאנחנו רוצות להכין איזה משהו, וזה לא משנה מה יהיה המתכון, אז יש את המקום של מדידות ואומדן וגדלים. ואם יש למתכון, לדוגמה, של פנקייקים שאנחנו רוצות להכין, והמתכון הוא רק לארבע מנות, אבל יש לנו שמונה חברים שהזמנו, אז בעצם צריך להכפיל את הכמויות ולהכפיל את הגדלים, וזה דברים שהילדים עושים אותם באופן אינטואיטיבי".
לדעתך מגיל שלוש-ארבע אפשר להכניס את הילד למטבח ולהתחיל להסביר לו כמה ביצים צריך לעוגה?
"למה לא? כמה ביצים צריך לעוגה או איפה יש יותר. תמיד את יכולה לדעת איפה יש יחסים יותר גדולים מבחינת אומדן או לספור כמה יש ולתת את הכמות במספר, ואיפה יש יותר, וכך לגבי כל דבר. אם זה להכפיל כמויות, אפילו אם מדובר ברבע כוס שמן. מה זה רבע כוס שמן? ואם אני רוצה להכפיל, אף ילד בכיתה א' לא יודע שרבע כפול שתיים ייתן לו חצי כוס שמן, אבל באופן אינטואיטיבי, כשהם ייקחו ויכפילו את הכמות הם יראו את זה. אני לא מדברת על שום דבר שקשור בכתיבה או בתהליכים פרוצדורליים, אלא תהליך טבעי שקורה ושבעצם מפעיל בדיוק אותם המנגנונים המוחיים, כמו שהיה קורה אם הם היו יושבים בכיתה".
יש מתכונים ספציפיים או באמת כל דבר יכול להפוך לשיעור בחשבון?
"זה יכול להיות כל דבר שהוא, וזה גם תלוי ברמה ובבשלות של הילד ובגיל, אבל זה יכול להתחיל מלחתוך מלפפון ועד הכנת תבשיל מסובך. הילדים עושים את אותם תהליכים כל הזמן, רק שככל שהם גדלים עם הגיל, אז השאלות יותר עמוקות ויותר מורכבות והאתגרים יותר גדולים. אנחנו נותנים להם לאפות, לעזור לנו בחלוקה לחלקים שווים".
במחקר שלך מצאת שזה באמת משפר את היכולות של הילדים אחר כך בחשבון ובמתמטיקה?
"המחקר שלי עוסק בעיקר בהבנה של תהליכים קוגניטיביים שקורים, גם באמצעות תנועות עיניים וגם באמצעות חשיבה כזו או אחרת. חלק מהדברים שבעצם מראים זה שהשילוב בין ייצוגים ויזואליים, כאלה שרואים אותם, לבין ייצוגים מוחשים שנוגעים בהם, וגם כמובן לכתיבה של התרגיל עצמו, מפעיל שלושה אזורים שונים במוח שגורמים לתהליכים הרבה יותר עמוקים ומיטביים בלמידת מתמטיקה".
לראיון המלא לחצו על הלינק…
