"*" אינדוקטור שדות חובה
מתעניינים/ות בלימודים? השאירו פרטים ונחזור אליכם/ן
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו כבר עכשיו 3622*
"*" אינדוקטור שדות חובה
מחקר של משרד החקלאות מגלה: מלפפונים שורדים זמן רב יותר כשמאחסנים אותם במקרר בתוך אריזה. הירוקים יצטרכו להשלים עם העובדה שלפלסטיק יש לפעמים יתרונות. אבל גם לרשתות השיווק, שעוטפות כל פרי וירק באריזת מתנה, אין מה לחגוג: מתברר ששקית הניילון ממחלקת הירקות גם שומרת על המלפפונים וגם פחות מזהמת. בחורף האחרון המתינה הפתעה ללקוחות 'שופרסל דיל' שנוהגים לקנות ירקות אורגניים במחלקת 'גרין' של הרשת: את הירקות בתפזורת החליפו מארזים שכללו מגש קלקר ועטיפת ניילון נצמד, שבתוכם נארזו פריטים בודדים. "למה צריך לארוז כל שלושה פלפלים בקילו פלסטיק?" תהתה אז ענת, קונה מתוסכלת. תמונות של המארזים החדשים, שמשדרים הכול חוץ מערכים אורגניים ואקולוגיים, הופצו ברשתות החברתיות ועוררו זעם בקרב שוחרי סביבה. בתגובה לביקורת, טענו בשופרסל שהמארזים הללו מאריכים את חיי המדף של הירקות, ובכך למעשה מצמצמים בזבוז מזון ודווקא תורמים לסביבה.
מחקר חדש, שיתפרסם בגיליון הקרוב של 'אקולוגיה וסביבה', כתב העת של האגודה הישראלית לאקולוגיה, בחן לעומק את סוגיית המארזים למלפפונים בישראל ואת ההשלכות הסביבתיות שלהם. דומה שהמסקנות לא ירצו אף אחד מהצדדים: מחד, קובעים החוקרים, מלפפונים הנשמרים במקרר באריזה יאריכו ימים וישמרו על טריות זמן רב יותר ממלפפונים שיונחו בתפזורת; מנגד – אין שום הצדקה לעטוף כל ירק או פרי במארז משלו, והמגשיות החד־פעמיות, החביבות על רשתות השיווק, הן בכלל מיותרות. האריזה המומלצת – שמשלבת שמירה על טריות המלפפונים ומינימום נזק לסביבה – היא השקית הקטנה והדקה שאפשר לקחת בחינם במחלקת הירקות והפירות.
המחקר הוזמן ומומן על-ידי משרד החקלאות ונוהל על-ידי מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא בהשתתפות שורה של חוקרים ממשרד החקלאות, מכון וולקני ומוסדות מחקר אחרים. המחקר הזה הוא חלק מהחיפוש אחר דרכים לצמצום בזבוז ואובדן מזון, שבשנים האחרונות יצא משליטה בישראל. כ־38% מהתוצרת החקלאית בישראל הולכת לאיבוד בדרך מהשדה אל הצלחת, 2.6 מיליון טונות מזון בשנה שערכם 24.3 מיליארד שקל כ־1.3% מהתמ"ג של המשק הישראלי.
לצורך המחקר ועריכת בדיקות חוזרות ונשנות, נרכשו לא פחות מ־1,800 מלפפונים. במחקר נבחנו שני פרמטרים עיקריים: ההשפעה של המארזים השונים על תוחלת החיים והטריות של המלפפונים במקרר; וההשפעה הסביבתית של כל סוג מארז. הבדיקה לגבי המארזים נעשתה בשיטה ידועה בתחום הסביבה, LCA, ראשי תיבות של 'הערכת מחזור החיים' – ניתוח טביעת הרגל הסביבתית (צריכת אנרגיה, מים ומשאבים אחרים, ופליטת זיהום) של המוצר מרגע ייצורו ועד סוף חייו. תהליך ייצור הפלסטיק כולל זיקוק של חומרי הגלם מנפט תוך כדי צריכת אנרגיה מרובה, ומגשיות הקלקר עשויות בעיקר מפוליסטירן מוקצף שהמִחזור שלו קשה ויקר ועלול לזהם את הסביבה בחומרים רעילים.
"שאלת המחקר שלנו", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מרצה לתואר שני בקיימות בפקולטה למדעים, בריאות וקיימות באקדמית אחוה, שניהלה אקדמית את המחקר, "הייתה האם הפלסטיק שווה את המחיר הסביבתי שלו? האם הארכת החיים של המלפפון מביאה תועלת שמצדיקה את השימוש בפלסטיק? בכל המארזים שבדקנו, התשובה היא כן. כולל הקלקר הנוראי. אבל זה ממש לא אומר שאני ממליצה על הקלקר. אני ממליצה על האריזה שגורמת הכי פחות נזק. בשורה התחתונה, ההמלצה שלנו לישראלים היא לקנות את כמות המלפפונים שאתם צריכים, לארוז אותם בשקית הקטנה שבמחלקת הירקות ולשים אותם בתוך השקית במקרר. זו הדרך למקסם את חיי המדף שלהם ולמזער את ההשפעה הסביבתית. המחקר שלנו בדק רק מלפפונים, רק ישראלים. אני מדגישה את זה כי בכל מדינה יש תנאים שונים, זנים שונים ומאפיינים שונים ולא בדקנו מלפפונים יווניים. יחד עם זה, לאור הניסיון שהצטבר גם בניסויים קודמים שנערכו במכון וולקני, אני יכולה להמליץ גם על הטיפול בסוגי ירקות אחרים – אבל זו תהיה המלצה שמבוססת על הערכה מושכלת, לא על ניסוי מוכח. בעגבניות לא נמצא שום יתרון באריזה. אם הן לא בשלות בכלל עדיף להשאיר אותן בחוץ על השיש. פלפלים מכל הצבעים וזוקיני/קישוא יכול להיות שתהיה עדיפות להחזיק באריזה ולא בתפזורת. אם כבר ממילא לקחתם אותם מהסופר בשקית קטנה – תשתמשו בה. אגב, רציתי לבדוק את המיתוס שרץ בסרטונים ברשת שאם עוטפים בנייר כסף את החלק שמחבר את הבננות לאשכול זה שומר עליהן. גיליתי שזה לא נכון. לעומת זאת לארוז אותן בשקית סנדוויץ' הכי פשוטה זה מאריך את חייהן. כאמור, לא מדובר בניסוי מדעי, אבל לאור התוצאות בבית שלי – אני בהחלט ממליצה".
בניסוי, כאמור, נמצא פער גדול בין אורך חיי המדף של מלפפונים ארוזים מול אלה שאינם: אחרי יומיים במקרר, כ־75% מהמלפפונים שאוחסנו בתפזורת נותרו ראויים לצריכה, לעומת כ־90% מהמלפפונים שאוחסנו ארוזים; אחרי ארבעה ימים במקרר, פחות מ־16% מהמלפפונים שאוחסנו בתפזורת נותרו ראויים לאכילה, לעומת מעל 60% מהמלפפונים שאוחסנו ארוזים. תוצאות הניסוי, כאמור, לא יחליקו בקלות בגרון של שום צד. רשתות השיווק יצטרכו להתמודד עם העובדה שהשקיות הקטנות עושות את העבודה ושכל מארז כבד ונוצץ יותר גורם נזק מיותר לסביבה; ואילו שוחרי הסביבה, שהורגלו לחשוב שפלסטיק הוא השטן, יצטרכו לעכל את העובדה שלפעמים יש לו גם יתרונות.
"יש לי הרבה דברים רעים לומר על פלסטיק", אומרת ד"ר אולנובסקי, "אני בעד לצמצם את השימוש בפלסטיק אבל זה לא גורף ולא בלי בדיקה. גם את הכרובית למשל מוכרים לנו עכשיו גם באריזה של קלקר ופלסטיק נצמד, כך שהרבה פעמים לא נוכל לראות את האזורים החתוכים שכבר התחילו להשחיר. הכי טוב שימכרו לנו את הכרובית בעלים שלה. אבל גם בחקיקה של האיחוד האירופי שאוסרת לארוז בפלסטיק יש אותיות קטנות שמאפשרות החרגה במקרים שבהם הוכח שאריזת פלסטיק מאריכה חיי מדף. יש כאלה שהגיבו בהלם. אתה יכול לדמיין מי מתקשה לעכל. לכן השקענו כל כך הרבה בניתוח איכותי של מחזור החיים כדי שכל פרט יהיה בדוק. בשום אופן אין להשתמש שוב עם השקית עבור מזון. אנחנו לא יכולים לשטוף ולייבש שקיות כאלה, ואם היו בהן ירקות, יש סכנה של עובשים שזה דבר שבאמת יכול לגרום למחלות".
לכתבה המלאה לחצו על הלינק…