התפתחות עולם בריאות הנפש בקהילה החרדית בין השנים: 2020-2000

מחלקה: פסיכולוגיה קלינית

מגיש: אליהו אנסבכר

מנחה: פרופ' יהונתן גז

 

אליהו אנסבכר מציג את פרויקט הגמר שלו בפסיכולוגיה קלינית

1

במשך שנים רבות מתקיימים יחסים אמביוולנטיים בין העולם החרדי ובין עולם בריאות הנפש. אולם כיום, לעומת ימים עברו, החברה החרדית פחות רואה את הטיפול הנפשי כאיום אידיאולוגי-ערכי ויותר כשייך לתחום ניטראלי יחסית, וכצורך הדורש התייחסות מקצועית בדומה למקצועות הרפואה.

2

מבחינה פרקטית, בני החברה החרדית נוטים יותר להביע נכונות לקבלת טיפול נפשי. שינויים אלו נובעים מתהליכים תוך קהילתיים וגם מתוך שדה הטיפול המקצועי כמו הופעת כתבים פסיכואנליטיים עם גישה מקבלת וחיובית יותר כלפי הדת, עליית קרנן של גישות קוגניטיביות התנהגותיות ועליית המודעות להתאמה תרבותית של המבנים היסודיים בטיפול.

3

במחקר הנוכחי אנו עוקבים אחרי השינויים שחלו בעשורים האחרונים ביחסה של הקהילה החרדית כלפי תחום בריאות הנפש, ברמת העמדות והתפיסות וברמה הפרקטית. חקרנו את תרומתם של אנשים ומוסדות לתהליך התפתחות עולם בריאות הנפש בקהילה, את הגורמים המקשים על קבלת טיפול נפשי ואת הגורמים הממתנים את הקושי ומעודדים פתיחות לקבלת סיוע נפשי.

4

הממצאים מציגים תופעת התפתחות רחבת היקף של עולם בריאות הנפש בקהילה החרדית, מבחינת צמיחת כמות המשאבים העומדים לרשות הקהילה: התרבות אנשי מקצוע מתוך הקהילה במגוון תחומי בריאות הנפש - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלות באמצעות אומנות. התמסדות איגודי מטפלים חרדים, וצמיחה חדה בכמות המוסדות הטיפוליים שקמו בקהילה בשני העשורים האחרונים - מרכזי טיפול, מרפאות, שירותי פסיכולוגיה חינוכית, ובית חולים פסיכיאטרי. ומבחינת היקף הצריכה הגובר של טיפול נפשי בקרב הקהילה.

5

ברמת העמדות של הקהילה כלפי עולם בריאות הנפש הממצאים מציגים שינויים משמעותיים בייחסה של התודעה החרדית לעולם בריאות הנפש - מעמדה חשדנית ומסתייגת לעבר שיתופי פעולה רשמיים בין רבנים ובין אנשי המקצוע ומוסדות הטיפול הנפשי. והכרה גוברת בקיומם של רכיבים פסיכולוגיים במהותה של הנפש. עם זאת, הממצאים מציגים את הגורמים התרבותיים-חברתיים המעכבים את ההתפתחות: סוגיית השידוכים והסטיגמה החברתית, ההתנגשות שבין ערכים חברתיים הקיימים בתודעה החרדית ובין הערכים שבבסיס הטיפול הפסיכולוגי שמקורם בתרבות המערבית, וההתמודדות שבין אנשי המקצוע החרדים בוגרי המגמות האקדמיות ובין המטפלים הקהילתיים על משבצת המטפל האולטימטיבי והמתח הקיים בין קבוצות אלו.

6

כמענה לאתגר העומד בפתח: עיצובו של עולם בריאות הנפש בקהילה - כעולם טיפול מקצועי, הצענו להתמקד במתן סיוע מתאים לסטודנט החרדי לפסיכולוגיה, גיבוש קבוצות תמיכה של סטודנטים חרדים, והשגת תמיכה של דמויות עוגן מתוך הקהילה בשיתוף פעולה עם האקדמיה. הצענו כי יש לפתח חשיבה על מסגרת התייחסות תרבותית כמתודה - המותאמת למטפל ולמטופל החרדי: מערך המשגה רגיש תרבות המתייחס לקונפליקט העלול להיווצר בין ערכים מערביים שעליהם מבוסס הטיפול הנפשי המודרני לבין הערכים התרבותיים של המטופל החרדי. להעברות והעברות נגדיות, אשר עלולות להתרחש בטיפול מתוך הקשרים תרבותיים. ולאפשרות שנוכחותו של הפסיכולוג כחרדי מייצרת משמעות בהעלאת תכנים קונפליקטואליים של המטופל הנוגעים לדת.