הצצה למודל ה-PBL בחינוך מעיניה של ד"ר מיכל גטניו-קאלוש
לפני כשנה, בפברואר 2015, שמעה ד"ר מיכל גטניו-קאלוש לראשונה את המושג "למידה מבוססת פרויקטים" (PBL), וכיום היא כבר מובילה את הטמעת הנושא במכללה האקדמית אחוה.
"שמעתי לראשונה על המושג PBL בכנס של המדריכים הפדגוגים בהשתתפות ד"ר צבי לירז." מספרת מיכל. "בדיוק הגשתי את הדוקטורט שלי לשיפוט, והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. פניתי לרקטור המכללה, ד"ר אתי גרובגלד, ששמחה שאני מרימה את הכפפה ועמדה מאחורי בנושא הזה. השנה, ארבעה מדריכים פדגוגים במכללה כבר מלמדים על פי השיטה."
הרעיון הוא שסטודנטים לחינוך יחוו למידה מבוססת פרויקטים, וכאשר יעבדו בבתי הספר ובגנים, יוכלו ליישם את עקרונות המודל. כדי להסביר מה עומד בבסיס השיטה, מבהירה מיכל למה לא שוטפים מכונית שכורה. "את שוטפת מכונית ושומרת עליה כשהיא שלך. באותו אופן אני שואפת שתהליך הלמידה יהיה של הלומדים, שהם ירגישו שהידע והלמידה הם חלק מהם. מאחר ופדגוגיה נלמדת בכל מקרה באופן סדנאי וכוללת דיון, עבודה קבוצתית ועבודה אישית, ה-PBL מבחינתי הוא אחת הדוגמאות ללמידה פעילה ומערבת יותר, דוגמה מאוד טובה ומתאימה ליישום."
כיצד את מערבת את הסטודנטים בתהליך הלמידה?
"אני יכולה לספר למשל על כך שהחלטתי לשתף את הסטודנטיות שלימדתי בשנה שעברה בהתלבטויות שהיו לי בתהליך תכנון הסמסטר החדש. הן סיכמו את השנה החולפת, הביעו את דעתן על הדברים הטובים שכדאי לשמר ועל מה שטעון שיפור. אחד הדברים היפים ביותר בשיטה, הוא העיקרון "Voice and Choice", שמשמעותו היא שלכל לומד יש קול. השיא בא לידי ביטוי ביום הצגת הפרויקטים, שבו כל סטודנט זוכה לעמוד ליד התוצר שהוא חקר, תכנן וביצע, ולומר: זה שלי ואני יכול לספר לכם על זה. במקביל, חשוב לי לאפשר בחירה אישית לכל אורך תהליך הלמידה, למשל בבחירת התוצר אותו יציגו באירוע המסכם."
הכול התחיל ברשת היי-טק היי (High Tech High) שנוסדה בשנת 2000 והיא כוללת 11 בתי ספר ייחודיים באזור סן דייגו, קליפורניה. הרשת בנתה את התרבות הבית-ספרית שלה על תכנית לימודים המבוססת על למידה מבוססת-פרויקטים (PBL) שבתכנונה ובעיצובה הושקעה מחשבה רבה. מייסדיה החליטו שלא ימדדו את הצלחת תלמידיהם על פי הישגיהם במבחנים ובמחוונים שונים אלא על פי שיעור בוגריהם שילמדו באוניברסיטה. למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מתייחסת לתלמידים המעצבים, מתכננים ומבצעים פרויקט מורחב, המוביל ליצירת תוצר, המוצג בפני קהל. התוצר יכול להיות מוצר, חומר כתוב, הצגה או ריקוד. חשוב להדגיש, כי בלמידה זו לא התוצר הוא במרכז, אלא תהליך הלמידה, הדרך שאותה עוברים הלומדים. למידה מבוססת פרויקטים מזמנת לתלמידים חוויה של חקר משמעותי, והאירוע המסכם הוא כלי רב-עוצמה המעורר מוטיבציה ללמידה.
השיטה טומנת בחובה הזדמנויות רבות לקידום ולהעצמת תלמידים, וגם לא מעט קשיים. "ישנן התנגדויות מלומדים שהשיטה הזו מאתגרת אותם, וצריך לדעת לטפל בהן ברגישות." טוענת מיכל. "ישנם גם סטודנטים שנלחצים מאוד מהרעיון של פרויקט שהם צריכים לבצע כבר בשנתם הראשונה במכללה. הם רגילים שעבודות או פרויקטים עושים בסיום הלימודים ולעיתים ישנה העדפה סמויה להיות יותר פסיביים בשיעורים. מחקרים מראים שבשיטת PBL בדרך כלל הציונים עולים, אבל יש לומדים שהולכים לאיבוד וזקוקים ליותר הכוונה. לכן, על מנת להקל על העמימות, אני מקפידה לייצר משימות מאוד ברורות לכל שיעור, תחת משימת העל של הפרויקט."
ספרי על רגע מאתגר במיוחד שחווית בתהליך ההוראה בשיטת ה-PBL?
"אחד הרגעים המאתגרים שחוויתי, היה כשהרגשתי ששני שליש מהכיתה איתי אבל שליש לא. הסטודנטיות היו בלחץ ובחרדה שהובילו גם לכעס. הן לא הבינו למה הן צריכות את כל העומס הזה. בחרתי לשוחח באופן אישי עם מי שזיהיתי כמובילת הקבוצה, שהביעה רגשות מורכבים אלו. פירקנו יחד את התחושות, וניסיתי להראות לה מה היא תרוויח מתהליך הלמידה הזה, על אף הקושי שהוא טומן. ניסיתי לומר לה שזה אפשרי.
אין לי ציפייה שכולם יאהבו את השיטה, אבל ההתלהבות שלי מהתהליך בהחלט עברה לרוב הסטודנטיות. גם אני באופן אישי למדתי המון מהתהליך, בעיקר על החשיבות של רפלקציה- התבוננות עצמית. היכולת לראות מה עובר עלינו ומה אנחנו מרגישים תוך כדי תהליך הלמידה."
מיכל גטניו-קאלוש הוכיחה לסטודנטיות שלה שניתן למתוח את גבולות האפשר, וקראה לתערוכה החגיגית של הצגת הפרויקטים "להשיג את הבלתי אפשרי".
ד"ר מיכל גטניו-קאלוש, מדריכה פדגוגית ומרצה בחוג ובמסלול לגיל הרך במכללה האקדמית אחווה. מעניקה טיפול רגשי לילדים בגיל הרך ומדריכת הורים.
